רשלנות רפואית

רשלנות רפואית היא סטייה מ'סטנדרט הטיפול הסביר' שגרמה לנזק. הכוונה היא שרופא אחר, סביר ומיומן באותה התמחות, לא היה נוהג כך בנסיבות דומות. הסטייה יכולה להיות: אבחנה שגויה, טיפול שגוי, אי-ביצוע בדיקות נדרשות, ניתוח שגוי, או אי-גילוי סיכונים לפני הסכמה לניתוח.

הוכחת רשלנות רפואית דורשת: 1) רשומות רפואיות מלאות מכל הגורמים המטפלים. 2) חוות דעת של מומחה רפואי באותה התמחות. 3) הוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק. 4) כימות הנזק הגופני, הנפשי, הכלכלי. זהו תחום שמחייב עורך דין עם ניסיון ספציפי ורשת מומחים רפואיים.

לא. רפואה היא מדע לא מדויק ולא כל כישלון רפואי הוא רשלנות. על הנפגע להוכיח שהרופא חרג מהסטנדרט הסביר. לכן, הערכה ראשונית על ידי עורך דין ומומחה רפואי לפני הגשת תביעה חשובה מאוד — כדי לא לבזבז שנים על תיק שאין לו בסיס.

משתנה מאוד בהתאם לחומרת הנזק. נזקים קלים — עשרות אלפי שקלים. נכות קשה, אובדן הכנסה לשנים, נזקים לבריאות הנפש — מאות אלפים עד מיליונים. נזקי לידה לילדים עם נכות קשה — עשרות מיליונים. אנחנו נכמת את כל רכיבי הנזק ביסודיות.

בדרך כלל 3-7 שנים. קצת יותר ממרבית סוגי התביעות, בשל הצורך בחוות דעת מומחים, המורכבות הרפואית, ובשל עומס בתי המשפט. עם זאת, חלק מהתיקים מסתיימים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט תוך שנה-שנתיים.

ניתן לתבוע הן את הרופא האישי והן את בית החולים. בית החולים נושא באחריות שילוחית לפעולות הרופאים שעובדים בו (כשכירים). ניתן לתבוע גם את קופת החולים אם רשלנות ארעה בקופה. עורך הדין יקבע נגד מי הכדאי להגיש את התביעה.

כן. נזק נפשי (PTSD, דיכאון, חרדה כרונית, פגיעה בתפקוד) שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית הוא בר-תביעה. הוא מחייב חוות דעת פסיכיאטרית/פסיכולוגית מקצועית ותיעוד של הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים.

לא מומלץ לפנות לוועדות בית החולים הפנימיות ללא ייעוץ משפטי מוקדם. תשובות שתיתנו בוועדה עשויות לשמש נגדכם בהמשך. פנו לעורך דין תחילה — הוא ינחה אתכם כיצד לנהל כל פנייה לגורמי בית החולים.